29/01/2015

• טבע
• ירוק

ירוק מבפנים – איך להכניס את החוץ הביתה

טו’ בשבט מתקרב ואנחנו ישר מרגישים צורך לשתול, לקטוף או לפרוח… ואם לא להגיע פיזית ליער קק”ל, נסתפק בסתם טבילת ראש בירוק: עצים, שיחים, עלים ואפילו עציץ קטן הביתה. (התמונה שלמעלה של הבחור שמתרחץ לו ביער מתוך Archdaily)

אז נכון שאני יוצאת שניה מאיזור המונוכרום שלי, אבל אין כמו טבע, ואפילו בשוודיה יש יערות (והרבה!!).

אחד הטרנדים הבולטים מהשנים האחרונות כנראה פרץ בטו’ בשבט, כי הוא פשוט מכניס את הטבע הביתה, את החוץ אל הפנים, מטשטש את הגבול בין החצר לסלון ובין היער לחדר השינה. ההרגשה היא לשבת בבית ולהרגיש בגינה, לטגן חביתה ולהרגיש בשיחים ולישון במיטה ולחלום שאנחנו בטבע…

הכי שקוף שיש – אחת השיטות להכניס את החוץ פנימה היא כמובן קירות שקופים. חדר השינה הזה פשוט מדביק אותי למסך מרוב שאני לא מבינה מה חוץ ומה פנים. אין מצב לישון פה ולא לחלום על טבע (ולקום בחמש בבוקר מרוב אור!!). אתם בטח אומרים לעצמכם שבמדינת השמש שלנו זו אופציה קצת מזיעה מידי. אתם צודקים, אלא אם אתם מפינלנד.

החדר הזה צופה אל האגם בפינלנד והוא עשוי כולו כמעין חממה קטנה. בפינלנד באמת אפשר לישון בחממות (ואפילו רצוי) והמעצבת הפינית Linda Bergroth פשוט בנתה לעצמה את בית הקייט הזה, שבו אפשר להתעורר ולהריח את ריח האורנים.

שיטה נוספת היא הפאטיו. בהגדרתו, הפאטיו הוא פשוט סוג של חצר פנימית, אז אם נקיף אותה בקירות זכוכית ואולי גם דלתות הזזה, נוכל להרגיש את החוץ ממש בתוך הסלון שלנו. בבית הפורטוגלי הזה גינת הכניסה פשוט נכנסה הביתה. כשמסתכלים מבפנים לא ממש מבינים אם הצמחיה היא חיצונית או פנימית.

כאשר מביטים מבחוץ, הגבולות שוב מיטשטשים ולא כל כך ברור איפה נכנסים הביתה ואיפה קוטפים נענע. מצד אחד דלתות הברזל המסיביות ומצד שני קירות זכוכית וכיפת השמיים.

אם עד עכשיו דיברנו על קירות זכוכית, עכשיו פשוט נוריד אותם לגמרי. פתחים ועוד פתחים וכמה שיותר גבוהים ורחבים. את היציאה לגינה או למרפסת לא נחסום במשקופים מיותרים או בתריסים מוסטים ופשוט נ פ ת ח הכל. בבית הקליפורני הזה האדריכל Steven Ehrlich, רצה לטשטש את הגבולות בין החוץ לפנים והעלים את דלתות היציאה לגמרי לתוך הקיר, ובחלל כפול כמו זה, אפשר ממש להרגיש את צמרות העץ…

הנה בית שהג’ונגל פורץ אליו מכל עבר. העובדה שמסילות הדלתות בסלון מוסתרות בצורה גאונית כלכך, גורמת לנו לעצור שניה:רגע, זה סלון או מרפסת? מה שאומר שהאדריכל המקסיקני הזה עשה עבודה טובה. בלי קשר, שתי החזיתות עשויות זכוכית, אז נספוג את הרגשת הטרזן גם מחדרי השינה.

דילמת המרפסת חוזרת גם כאן, וכשנשב בסלון המושלם הזה יהיה מאוד קל להתבלבל ולחשוב שאנחנו נמצאים בלב החצר האחורית. כאן אמנם המסילות נראות, אבל הן בקו אפס עם הפרקט בסלון וריצוף החוץ. איפה הסקטבורד שלי כשצריך אותו?

בבית היפני הזה, האדריכל התייחס לחוץ כמו לפנים הבית ולהפך. איך? תלה תמונות על הקיר החיצוני והכניס אבנים ושיחים לחלל הפנימי. בצורה הזאת הוא גורם לפנים להפוך לדינמי ולהשתנות יחד עם הצמחים הצומחים. מתחכם מידי? יש מצב. עושה לנו ירוק בעיניים? לגמרי כן. ואם אנחנו כבר במטבח, אז למה שלא נשב לקפה ועוגת שקדים מהבלוג מזמינים של עינת ספקטור?

אז אחרי האתנחתא הירוקה הזאת, תרשו לי לחזור למחוזות הקור והמונוכרום שלי ולספוג השראות וטרנדים חדשים בשבוע העיצוב בשטוקהולם. לפני שאני עוטה נוצות אווז רציתי להמליץ על עוד פוסט ירוק במיוחד: הבלוג TAMARI AND ME של תמר ליבס, המרעיף השראה דרך סיפורי חיים, עיצוב ופינטרסט ומדבר הפעם על בוטניקה ופרחים.

זהו. שיהיה חג צמרות שמח.